אני טלי – בת 48, ילידת ישראל. התחתנתי וחייתי באושר עם המשפחה הגדולה שלי. בעלי המסור והצנוע ניהל ישיבה גדולה במשך 26 שנים. החיים שלנו היו נוחים ונעימים, עד שהוא אובחן כחולה סרטן. במשך שנתיים גייסנו את כל כוחנו כדי להצילו. לא חסכנו זמן או משאבים, ובכל זאת, באופן טרגי, הצו שלו נחתם מלמעלה ולפני שבע שנים בעלי המיוחד נלקח מאיתנו. נשארתי עם 7 ילדים ונשמתי התמלאה צער אינסופי. הייתי חלשה והתקשיתי להמשיך בחיים. אחרי שעברתי על ההצעות במשך ארבע שנים, החלטתי לעשות שינוי ולהקדיש את עצמי להצלת חיים. נרשמתי לבית הספר לסיעוד. בימים אלה אני בשנה השלישית ללימודים ומתמלאת סיפוק ורצון להציל חיים. לפני כמה שנתיים, במוצאי שבת, הנכד שלי איבד את ההכרה. לא ידענו מה לעשות. העיניים של כולם היו עליי כמומחה הרפואית המקומית. זה היה מפחיד מאוד, לא ידעתי מה לעשות! לא למדנו להגיש עזרה ראשונה לילד שאיבד את ההכרה והייתי מלאת פחד ובהלה. באותם רגעים קריטיים שבהם הנכד שלי נאבק בין חיים למוות ואנחנו זעקנו לעזרה, הבטחתי לעצמי שארשם לקורס חירום לתגובה ראשונה. שבועיים בלבד לאחר אותה תקרית, חבר שלח לי הודעה שאיחוד הצלה משיקה את יוזמת IMAH – קורס חובשים מיוחד המותאם לאלמנות. קפצתי מתוך התרגשות, הרגשתי שמדובר בהשגחה אלוקית, שההזדמנות המדויקת שחיפשתי, נחתה בחיקי – מסובסדת לחלוטין. ברוך השם הנכד שלי חי ובריא. הוא ניצל על ידי חובש איחוד הצלה שהגיע לבית שלנו במהירות. הזה. אני סיימתי קורס כזה, ובטוחה שיזדמן לי גם להציל חיים.