דבר רפואה שבועי – פרקינסון
מחלת פרקינסון היא מצב נוירולוגי כרוני פרוגרסיבי, כלומר מחלה קבועה המחמירה עם הזמן. המחלה פוגעת בדרך שבה המוח מתאם בין הפעולות השונות בגוף,לרבות הליכה, דיבור וכתיבה.המחלה פוגעת בכ 1% מהאוכלוסייה מעל גיל 65 שנים.גברים נוטים לפתח את המחלה יותר מנשים.
מחלת פרקינסון נגרמת עקב אובדן תאי עצב באזור במוח. תאי העצב באזור זה של המוח אחראים על יצורDopamine אשר חשוב לשליטה בתנועות הגסות והעדינות של הגוף ולתיאום ביניהן. הסיבה להיווצרות הנזק לתאי העצב, כתוצאה ממחלת פרקינסון, אינה ידועה עדיין.
סימנים וסימפטומים
התסמינים של מחלת פרקינסון מתחילים לרוב באופן איטי ומתפתחים בהדרגה, ללא סדר מסוים. המחלה משפיעה על כל חולה באופן שונה, ולכל חולה יהיה צירוף תסמינים ייחודי. חומרת התסמינים משתנה גם היא מאדם לאדם.
קיימים שלושה תסמינים עיקריים למחלה:
- איטיות בתנועה (Bradykinesia)
- רעד
- נוקשות שרירים Rigidity) )
ישנם סימפטומיים נוספים שאינם מוטוריים וסימפטומים נוירופסיכיאטרים, אשר כוללים בין היתר:
- עייפות
- עצירות וחולשה בשלפוחית השתן
- דיכאון
- דמנציה
- פסיכוזה
- אי תפקוד קוגנטיבי ודמנציה
- כאב והפרעות סנסוריות
- בעיות בכתיבה, דיבור ושיווי משקל
- קושי בבליעה
- פגיעה בחוש הריח
אבחנה
האבחנה של המחלה היא קלינית ומתבססת על תסמינים אופיינים, ההיסטוריה הרפואית, תוצאות הבדיקה הגופנית ולפי התגובה לטיפול. אבחנה של מחלת פרקינסון תתבסס לרוב על הממצאים הבאים:
- הופעת שניים מתוך שלושת התסמינים העיקריים שאופייניים למחלת פרקינסון: רעד, האטה בתנועה ונוקשות שרירים
- התפתחות התסמינים רק בצד אחד של הגוף
- רעד הבולט יותר במנוחה
- תגובה טובה למתן Levodopa
הטיפול התרופתי בפרקינסון
הטיפול התרופתי יכול לשמש לטיפול בתסמינים, אך אינו נוירופרוטקטיבי ואינו משנה את מהלך המחלה. בשלבים הראשוניים של המחלה, כאשר התסמינים הם לרוב קלים, ייתכן ולא יהיה צורך בטיפול כלל. יש להתחיל במתן טיפול תרופתי כאשר התסמינים פוגעים בתפקוד היום יומי ובאיכות החיים.
מטרת הטיפול:
- שמירה על היכולת התפקודית
- שיפור התנועתיות
- צמצום של תופעות לוואי וסיבוכים בטיפול
- שיפור בסימפטומים הלא מוטוריים
