שליטה ובקרה על 6000 סנסורים אנושיים

שליטה ובקרה על 6000 סנסורים אנושיים
שיתוף
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

"6000 סנסורים אנושיים רגישים, הפרוסים בכל נקודה קדמית של התרחשות בטחונית ו\או רפואית בישראל, מאפשרים לצה"ל ולפיקוד העורף לקבל מידע ראשוני מיידי על מה שקורה בשטח. הם מהווים את אחד מכלי האינפורמציה, השליטה והבקרה הראשוניים והחיוניים ביותר שבו משתמש פיקוד העורף" – כך קבע האלוף אורי גורדין מפקד פיקוד העורף בביקורו במשרדי המטה של "איחוד הצלה" בירושלים.

מתוך מגזין בקצב מבצעי – עלון הרפואה הדחופה של 'איחוד הצלה'   > להורדת הגיליון <

צלמים: יחיאל גורפיין, שמולי הרשקופ, שירה הרשקופ, אבי נעם, שלומי מזרחי, משה מזרחי.

 

מושיקו מוסקוביץ, מנהל אגף המבצעים ב"איחוד הצלה", מסכים עם התובנה הזאת ומוסיף: "אם חמאס יורה מרצועת עזה טילים שנופלים בשדרות, מי הראשון שנמצא בשטח?! עם כל הטכנולוגיה החדשנית ביותר המושקעת במערכות של צה"ל ופיקוד העורף, עדיין הם לא יכולים לדעת בדקות הראשונות באיזה רחוב ובאיזה בית הטיל נפל, מה מידת הנזק, כמה פצועים יש במקום ומה חומרת הפציעה שלהם. יקח לפיקוד העורף זמן עד שהם יבינו מה קורה ויתחילו להגיב ולשלוח את העזרה הנדרשת. לעומת זאת בשדרות יש למעלה ממאה מתנדבים של "איחוד הצלה". הם כח משמעותי. הם יגיעו ראשונים למקום הנפילה ויהפכו ל"תחנת שידור" שפועלת מיידית ומדווחת. מהרגע שהמתנדב מגיע למקום הוא מתחיל להגיש עזרה רפואית אם היא נדרשת. במקביל הוא מתחיל לשדר את נתוני השטח המדוייקים בזמן אמת. אין פלא שאלוף פיקוד העורף מעריך מאוד את החיישנים האנושיים הללו – את מתנדבי "איחוד הצלה".

"הניהול, ההפעלה, הפיקוד והשליטה על כל "הסנסורים-המתנדבים" הללו מונחת על כתפי אגף המבצעים ב"איחוד הצלה" ואף הרבה מעבר לכך" – קובע ומוסיף מושיקו – "בפועל מי שמפעיל את הארגון בחיי היום יום זה אגף מבצעים. החל מתרגילים מורכבים, ביצוע השתלמויות מקצועיות, תחקירים ולמידה מתמשכת, שיתופי פעולה עם כלל גורמי ההצלה והחירום במדינה ועד לאיתור נעדרים. אגף מבצעים אחראי גם על הכנת הארגון הזה משיגרה לחירום בין אם זה קריסה של מבנה כתוצאה מטילים, פיגוע המוני, שריפת ענק, רעידת אדמה או מלחמה".

אחד מתוצאות הביקור של אלוף פיקוד העורף במשרדי המטה של "איחוד הצלה" בירושלים היתה הקצאת הכשרה של 40 מתנדבים, ממבשרת ומבית שמש, לקורס מחלץ 02 כמחלצים באתרי הרס וזירות מאתגרות.

 

במהלך תרגיל שטח

 

 

קורס מחלץ 02 הינו שלב הכשרה חשוב ביותר הן ל"איחוד הצלה" והן לרשויות המקומיות במבשרת ובית שמש (משם יוצאים המתנדבים לקורס). ההכשרה תתבצע, במהלך שלושה ימים רצופים, במחנה צריפין בחטיבת החילוץ וההדרכה בה"ד 16.
במסגרת הקורס יקבלו ויתאמנו המשתתפים בטכניקת כניסה לאירוע ובטכניקות לאיתור ולחילוץ לכודים. המטרה היא ללמוד לנוע בצורה בטיחותית בזירה כזאת. לדעת ממה להיזהר ולהגיע כמה שיותר מהר לפצוע הלכוד על מנת להגיש לו סיוע רפואי. אם צריך להשתמש במכשיר מסוים כדי לחלץ לכוד מתחת להריסות הם ידעו להיות יעילים ולהשתמש בידע המעשי שנרכש בקורס ולהשתמש בפועל במכשיר הזה.
במהלך הקורס הם יעברו אימון מעשי על סידרה ארוכה של כלי עבודה כמו: הפעלת גנרטורים, כריות הולמטרו, תמוכות, דיסק משחזת, קוברה בוש ועוד. אלה הכלים הבסיסיים שדרושים לכל צוות מחלץ שפועל בשטח.

מושיקו מוסקוביץ מצהיר כי "באגף מבצעים שמנו לעצמנו יעד לשנת 2021 להכשיר כמה שיותר סניפים שלנו בנושא החילוץ. כך שבכל מקרה של רעידת אדמה, שריפה ענקית , נפילת טילים ו\או פינוי תושבים מהבתים, המתנדבים שלנו ידעו איך מתמודדים ביעילות עם הסיטואציה החריגה הזאת. פיקוד העורף אישר סידרה של הכשרות קורס מחלץ 02 מכיוון שהם מבינים היטב שהראשונים שמגיעים למקום האירוע אלה מתנדבי "איחוד הצלה" ולפעמים חילוץ מהיר פירושו חיים".

תידרוך המתנדבים לפני התרגיל

תרגיל "הורדת חלודה"

בהכנת מתנדבי "איחוד הצלה" למעבר משיגרה לחירום משקיעים באגף המבצעים זמן, מחשבה, כח אדם ומאמץ גדול מאוד. יש תרגילים שאנחנו עושים לבד ויש תרגילים שנעשים בשיתוף עם צה"ל, פיקוד העורף, כיבוי אש, משטרה והרשויות המקומיות. כזה היה תרגיל "הורדת חלודה" שנערך לא מכבר בעיר מודיעין בהשתתפות 50 מתנדבים.

המטרה של התרגיל היתה להכין את הסניף המקומי לאירוע רב נפגעים ולבחון את יכולת סניף "איחוד הצלה מודיעין" לנהל אירוע רב נפגעים בפרק זמן ממושך עד להגעת כוחות תגבור מהגורמים הארציים. ירדנו שם לרזולוציות מאוד גבוהות ואף הבאנו חברה שמאפרת ויוצרת הדמיה של פציעות מכל הסוגים הנדרשים לצורך התרגיל.

המרכיבים השונים של המעורבים בתרגיל פעלו על פי נהלי אירוע רב נפגעים. ראשית פוזרו בשטח התרגיל 15 נפגעים מדומים שעברו איפור ואיבזור ברמת הדמיה מדהימה עד להבעית. על כל אחד מהנפגמי"ם הוצמד דף פציעה עם פירוט מדויק של מהות וחומרת הפציעה.
אנשי אגף הרפואה הביאו לפתיחת נקודת איסוף פצועים וחלוקת נפגעים על פי רמת החומרה של הפציעה.

אנשי אגף המבצעים דאגו לבידוד הזירה תוך 5 דקות מהגעת הכוחות הראשונים ולתפיסת פיקוד ע"י החובש הראשון שהגיע לזירה (באמצעות כובע זיהוי). המשתתפים בתרגיל התחילו מיידית בדיווחים שוטפים למוקד ובהעברת דו"ח מצב. במקביל התחילה העבודה מול גורמים ארציים עם דרישה לסיוע מצה"ל, פיקוד העורף, משטרה וכיבוי אש.

 

תידרוך המתנדבים לפני התרגיל

 

רכב החפ"ק המקצועי הגיע למקום ונבדקו כל המערכות המותקנות בו כולל הקשר התקין והרצוף עם המוקד הארצי של "איחוד הצלה" ויתר הגורמים הארציים.

איך אפשר ללא אנשי אגף הלוגיסטיקה שדאגו לכל ה"תפאורה" המדמה אירוע רב נפגעים. החל מאוטובוס עם מכסה מנוע פתוח, בידורית מחוברת עם רעשי זירה, העמדת תאורה בפריסה רחבה, פריסת שלטי התרגיל, הכנת אלונקות בשטח ההיערכות, פריסת שולחנות וכסאות לסיכום התרגיל ואף פיצות + שתייה קרה וחמה לסוף התרגיל.

נבחנה גם פעילותם והתמודדותם של מנהלי האגפים השונים, החל ממנהל התרגיל, אחראי הרפואה, מנהל הזירה, אחראי בטיחות כללי, אחראי בטיחות בתעבורה, אחראי לוגיסטיקה, אחראי מוקד, אחראי סד"כ, אחראי נפגמי"ם, אחראי חפ"ק, צלם שצילם את ההכנות ואת התרגיל כולו ולבסוף יש לציין את שני בקרי הרפואה הבכירים שהיטיבו להסיק מסקנות על מנת להתייעל עוד יותר. למעשה כל קשת העשיה של "איחוד הצלה" נבחנה בתנאים המדמים אירוע רב נפגעים.

איתור נעדרים

גם בחיי היום יום המציאות מכתיבה את גודל האחריות שמוטלת על כתפי אגף המבצעים שכשמו כן הוא: הפעלת מבצעים עד לפרט הקטן האחרון וכשברוב המקרים ישנה התרעה די קצרה מצד גופים חיצוניים המבקשים את עזרת מתנדבי "איחוד הצלה". אחד מהתופעות ה"כמעט" שיגרתיות היא תופעת הנעדרים. אנשים יוצאים מהבית ונעלמים. חלוקת תשומת הלב של המשטרה תלויה בדרך כלל ברמת הסיכון בה יתכן שהנעדר נמצא. מבוגרים חולי אלצהיימר, חולים הזקוקים לתרופות כרוניות חיוניות, מקרים על רקע פסיכיאטרי או הצהרת כוונות אובדניות או השארת מכתב באותו סגנון, מעלות את רמת הדריכות ואת רמת המהירות שבה המשטרה נכנסת לפעולה.

העברת מבוגר לאחד ממוקדי החיסון

בניהול אגף המבצעים הועברו במהלך השנה החולפת 25,000 חולי קורונה אל מתקני האישפוז והבידוד השונים ברחבי הארץ

"מבצעי איתור נעדרים מתחילים כאשר מפקד התחנה, למשל, מתקשר אלי ואומר: מושיקו, יש לי נעדר בכפר סבא אני צריך סיוע של מתנדבים כדי לחפש אותו" – מסביר מושיקו – "תחת אגף מבצעים יש מעל ל 50 רכזי מבצעים בכל הארץ. דרכם אנחנו פועלים בשטח.
בחפ"ק, שהוא רכב שנועד לסייע בפיקוד ושליטה, יש מערכות קשר ומסכי טלויזיה המאפשרים לשלוט על כל הנתונים של מבצע החיפוש, כמות הכוחות שיש לך בזמן נתון בשטח, מה הם היעדים שנסרקו עד עכשיו ומה נשאר לסרוק. סדרת תוכנות יעודיות מאפשרת הצגת הנתונים בחפ"ק מעל גבי מסכי הטלויזיה. אתה יכול לפתוח גזיבו מחוץ לחפ"ק, לשבת בהרכב גדול יותר, לצפות בנתונים ולקבל החלטות בהתאם להערכת המצב.

כמובן ששליחת חפ"ק לאזור החיפושים היא רק במקרה של אירוע מתגלגל ומתמשך וחריג כמו ילדים קטנים שנעלמו או כשהמדובר בחולה אלצהיימר שיצא מהבית וזקוק לתרופות ונוזלים. חשוב לציין כי החפ"ק יכול לשנע את עצמו ותוך שלוש שעות להגיע לכל מקום בארץ".

שלג

בחיי היום יום יש גם את התופעות העונתיות הקשורות למזג האויר כמו השלג שירד בירושלים ובצפון במהלך החורף. גם כאן נכנס אגף מבצעים לפעילות במלוא המרץ.
כאשר החזאים צופים מזג אויר סוער שבגינו יש חשש משטפונות בנחלי הדרום והמזרח, חשש להצפות במישור החוף, שלג בחרמון ובפסגות הרי הצפון או בפסגות הגבוהות של הרי המרכז וירושלים. מתעורר כמובן החשש מפני הנזקים העלולים להתרחש עקב מזג האוויר הקיצוני כמו: ניתוקי חשמל ממושכים, חסימת צירי תנועה ראשיים, ניתוק ישובים, הצפות מים בשטחים מיושבים וחקלאיים, שיבושי תחבורה עד כדי השבתה ועוד. היערכות מקדימה של כל מתנדבי הארגון כמו הכנת רכבי שטח בעלי עבירות גבוהה המותאמים גם לנסיעה בשלג והעמדת אמצעי ביגוד חמים לצוותים בשטח תוך ריכוז מאמץ מושכל איפשרה להתמודד עם הבעיות, הקלות יחסית לסבב זה של שלג שירד השנה, ולתת מענה לכל סוגי הקריאות לעזרה שהגיעו למוקד 1221.

מגיפת הקורונה

מגיפת הקורונה איתגרה בשנה החולפת את האגף במבצעים שלא היו בעבר. גם הפעם נדרשה יצירתיות ונחישות להגשת עזרה רפואית בתנאים לא שיגרתיים ותוך שימת דגש על הגנת המתנדבים והמערכת כולה מפני הידבקות במחלה.

המאמץ והמסירות של המתנדבים עשו כרגיל את שלהם ובניהול נכון של אגף המבצעים הועברו במהלך השנה החולפת עשרים וחמישה אלף חולים לבתי חולים ולמלוניות ביניהם ניצולי שואה, קשישים וחולים במצב בינוני וקשה. התווספה לפעילות הלא שיגרתית הזאת גם חלוקת צעצועים בכמות אדירה לילדים שנשארו בבית ולאחרונה הגיש אגף מבצעים למערכת הבריאות בישראל את שירותיהם של 500 עובדים שמחסנים את חברי קופות החולים "כללית" ו"מכבי". בנוסף, דאג אגף מבצעים להגעתם של מתנדבים לבתיהם של מעל 1000 קשישים שנלקחו לתחנות החיסון השונות ברחבי הארץ, ביניהם קשישים מעל גיל תשעים.

התוספת לפעילותו של האגף בשל הקורונה משמעותית וחדה מאוד מצד אחד, אולם מצד שני היתה הפסקה מוחלטת בפעילות הרגילה של אבטחת אירועים. בחיים שלפני הקורונה ואי"ה גם לאחריה כשרשות מקומית עושה אירוע המוני או כשמתקיים מופע מוזיקאלי גדול, יום העצמאות או אירוע בסדר גודל דומה, האגף מספק שירותי אבטחה רפואית. מי שהיה מאבטח את האירוע עד היום היה מגן דוד אדום. דברים השתנו כמובן ו"איחוד הצלה" החל באבטחה רפואית של אירועים המוניים כשאגף מבצעים דואג להעמדת אמבולנסים ומתנדבים לפי גודל האירוע. ראשי הרשויות השונות גילו את היתרונות של עמידה בקשר עם "איחוד הצלה" וכמובן בסופו של תהליך זה הפך גם למקור הכנסה לארגון.

בתי מתנדב

אם כבר מדברים על הקשר עם הרשויות המקומיות הרי שהפעילות הענפה של אגף מבצעים מול הרשויות והמועצות המקומיות הביאה לפתיחה של הרבה מאוד בתי מתנדב. ראשי אגף מבצעים חיברו ונתנו את הדחיפה הראשונית בהקמת הקשר שבין הסניף המקומי
של "איחוד הצלה" לבין הרשות המקומית בה הסניף פועל.

"זו האחריות שלנו לפתח קשרים בכל מקום, בפרט כאשר אין לסניף המקומי את היכולת והכישורים לפתח את הקשר עם הרשות המקומית שתניב פירות לסניף ולרשות גם יחד" – קובע מושיקו מוסקוביץ – "הקמת בית מתנדב, כשמו כן הוא, תורמת רבות לנוחות ובסופו של דבר ליעילות ולאיכות השירות שנותנים המתנדבים. המתנדב יכול לשים את הציוד הרפואי שלו בבית המתנדב או להחליף, לחדש ולהשמיש את הציוד הרפואי שבחזקתו. בכל בית מתנדב הוקמה פינת קפה שבה יכול המתנדב לבוא בסיום המשמרת שלו ולהתרענן ולהחליף חוויות ונתונים מהשטח עם מתנדבים אחרים. לא לכל עיר היה את זה. יצירת הקשר עם הרשויות המקומיות הביאה אותם להכיר את הפעילות החשובה ומצילת החיים של המתנדבים המקומיים ובכל המקרים הרשויות נרתמו לסייע בהקמת בית המתנדב.

עוד בחזית העשיה הלא שגרתית של האגף, למען שלומם ורווחתם של המתנדבים, התבצעה באזורים סמוכי גדר כמו עזה ולבנון –
סוריה, חלוקה מסיבית של אפודי מגן קרמיים וקסדות ובכך נתנו למתנדבים מענה כך שהיום הם יהיו מוגנים יותר הגנה מפני צלפים ורסיסים שיכולים לעוף ולפגוע.

אלוף פיקוד העורף במוקד 1221

 

תחבורה מבצעית

לסיום, אין יותר מייצג את הפעילות הענפה של אגף מבצעים מאשר תחום ההפעלה של התחבורה המבצעית ב"איחוד הצלה". זה אומר הפעלה פיקוח ושליטה על למעלה מ 1000 אופנועים, עשרות אמבולנסים, מאות אופניים ואף על טרקטורונים, אופנועי ים וסירות בכנרת. בישיבות האגף שנועדו לרענון הפריסה המבצעית נלקחות בחשבון השאלות איך פורסים את כמות הכלים שיש בכל הארץ. האם בנהריה, למשל, צריך חמש אופנועים או שלושים אופנועים, וכמה רכבים נדרשים בכל עיר מול כמות האוכלוסיה?

"כמות המתנדבים ב"איחוד הצלה" עולה כל שנה באופן משמעותי ובמקביל גם כלי הרכב המשמשים להגעה מהירה אל הזקוקים לעזרה רפואית" – קובע מושיקו מוסקוביץ – "על מנת להחליט נכון על פריסת כלי הרכב, ללא בזבוז משאבים מצד אחד ולמילוי הצרכים מצד שני, אנחנו בודקים נתונים מההיסטוריה המקומית. כמה מקרים ובקשות לעזרה דחופה היו בכל מקום ומקום? האם יש להם יותר מדי כלי רכב, יחסית לגודל האוכלוסיה ולמספר השנתי של המקרים שטופלו או להיפך? לפי הבדיקה אנחנו נשנע רכבים כך שלא תיווצר הצפה של אופנועים באזור אחד ולעומת זה באזור השני יהיה חסר. זוהי משימה שמצריכה הרבה ריכוז, נסיון ותשומת לב על מנת לעמוד ביעד המוביל של "איחוד הצלה" שהוא הגעת מתנדבים אל הזקוקים לסיוע רפואי תוך 90 שניות".

הענקת מזכרת לאלוף אורי גורדין

 

מושיקו מוסקוביץ – מנהל אגף מבצעים

מושיקו מוסקוביץ אחראי להפעלת כלל היכולות המבצעיות של "איחוד הצלה" כולל ביצוע תרגילים רחבי היקף, בניית נוהלי חירום מול רשויות מקומיות, משטרת ישראל, פיקוד העורף, כבאות והצלה לישראל וכלל הגופים החבירים. זאת בנוסף לפיתוח וקידום סניפי "איחוד הצלה" הפזורים בכל רחבי הארץ.
מושיקו עושה את עבודתו מתוך תחושת שליחות ואכפתיות רבה. הוא בולט בנכונותו לסייע, במקצועיות ובאסרטיביות הדרושה
למילוי תפקידו למען המטרה של הצלת חיים ושמירה על בריאותם של כלל אזרחי המדינה.

 

צלמים: יחיאל גורפיין, שמולי הרשקופ, שירה הרשקופ, אבי נעם, שלומי מזרחי, משה מזרחי.

בשנה האחרונה 6,200 מתנדבי איחוד הצלה מכל הארץ, טיפלו ב-584,000 מקרי חירום רפואיים בזמן הגעה של 160 – 90 שניות!
אנחנו משוכנעים שבעזרתכם אפשר להגיע יותר מהר

אולי גם יעניין אותך

תרומה באמצעות PayBox